פסק-דין בתיק ע"פ 8291-05-10

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת אורנית אגסי;

פ 73/08), בו זוכו הנאשמים המשיבים מהעבירה המיוחסת להם בכתב האישום בגין העסקה שלא כדין של עובד שטחים בשם ג'ואד אלעצא (להלן - "העובד").

2.         על-פי כתב האישום המתוקן, החברה המשיבה מס' 1 שהינה חברה לעבודות אינסטלציה ושיפוצים, ביצעה עבודת שיפוצים במסעדת צ'יקבורגר בירושלים והמשיב מס' 2 היה במועד הרלבנטי מנהל פעיל ובעליה. בתאריך 2.11.03 קוימה ביקורת של מפקחי משרד התמ"ת במסעדה, ונמצא שם העובד שהועסק בניגוד לחוק העסקת עובדים זרים שלא על פי היתר.

3.         בית הדין האזורי קבע בהכרעת דינו כי היה על המדינה המאשימה להוכיח שני יסודות העבירה: כי מדובר בעובד זר וכי המשיבים העבידו אותו שלא כדין. באשר ליסוד הראשון של היות העובד בגדר "עובד זר", לדעת בית הדין קמא יסוד זה הוכח. באשר ליסוד השני של העסקת החברה המשיבה את העובד, קבע בית הדין קמא כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת ממנה, כי העובד עסק בעבודות שיפוץ באתר ביום הביקורת.

4.         המדינה ערערה על פסק הדין וטיעונה היה כי על יסוד התשתית העובדתית, כפי שהיא נקבעה בפסק דינו של בית הדין קמא, היה מקום להגיע למסקנה שהוכח כי אכן העובד הועסק על-ידי החברה המשיבה במועד הביקורת, ואילו באת-כוח המשיבים תמכה עיקר טענותיה בהנמקות פסק דינו של בית הדין קמא.

5.         לאחר עיון בחומר התיק ובחינת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי, על יסוד התשתית העובדתית כפי שנפרשה בבית הדין קמא, היה מקום להגיע למסקנה לפיה יש לקשור את הימצאות העובד ועבודתו במסעדה עם עבודת השיפוץ של המשיבים בה, כך שהוכח גם היסוד השני הדרוש להרשעת המשיבים בדין.

            נפרט טעמינו לאמור לעיל. על פי עדות המפקחים, דוד ופרקר ועדות בעל המסעדה, ביום הביקורת נעשו שיפוצים במסעדה. על פי עדות בעל המסעדה מר מאירי, השיפוצים באותו מועד נעשו בלעדית על-ידי המשיבים כאשר למשיב 2 ניתן מפתח המסעדה והוא היה רשאי להביא אליה עובדים לעבודות השיפוץ על פי שיקול דעתו.

            המשיב 2 נתן אישור ביום 24.12.03 על תשלומים שקיבל ממר מאירי בעל המסעדה בעקבות השיפוצים שערך, יום לאחר שהופסקה העבודה (מוצג מא/3). המשיב עצמו הודה בביצוע עבודות שיפוצים במועד הרלבנטי אך טען כי הן לא כללו עבודות טיח. דא עקא, שהמפקחים עושי הביקורת ראו את העובד עובד בטיח (מא/1).

            בעל המסעדה מר מאירי, העיד כי התקשר בהסכם שיפוצים עם המשיב 2 שהיה הקבלן הבלעדי בתקופת הביקורת וערך את השיפוצים, ועדותו הינה בגדר ראיה מחזקת לאמור במא/1, בנוסף לחוזה בינו לבין המשיב 2 ומוצג חשבונית מא/3.

            אין להתעלם מכך שהמשיב עצמו הודה בביצוע עבודות שיפוצים במסעדה במועד עריכת הביקורת, אלא שטענתו היתה שעבודת השיפוצים לא כללה עבודות טיח - טענה שעל פני הדברים הינה בלתי מסתברת בעליל. בית הדין האזורי לא קבע לעניין זה כל ממצא עובדתי המסתמך על מהימנות.

6.         משאלה הם הדברים אזי, יש לקבוע כאמור כי הוכחו כלל יסודות כתב האישום המתוקן, לרבות העסקת העובד על-ידי החברה המשיבה שהמשיב 2 הינו בעליה ומנהלה, ביום 2.11.03 ולפיכך, הננו מרשיעים אותם בדין.

            החברה המשיבה מורשעת בזאת על פי כתב האישום, בהעסקה בפועל שלא כדין של עובד זר, בניגוד לחוק עובדים זרים והמשיב 2 מורשע בזאת כאחראי בתור נושא משרה, גם כן על פי החוק האמור.

7.         סוף דבר - ערעור המדינה מתקבל איפוא, והתיק מוחזר לבית הדין האזורי לשלב גזירת העונש.

ניתן היום,  י"ח  אדר ב תשע"א (24 מרץ 2011), בנוכחות הצדדים.